שקע חכם

שקעים חכמים הם סוג חדש של פרוטוקול אינטרנט שנועד לספק העברת נתונים מהירה יותר והשהייה נמוכה יותר. הם ידועים גם בשם "פרוטוקולי ניתוב דינמיים" או "טבלת ניתוב דינמית". פרוטוקולים אלה פותחו במקור לשימוש ב-Internet Protocol Suite, אך מאז הורחבו ליישומים אחרים. הם יכולים לשמש למטרות רבות ושונות, כגון: סנכרון מידע בין מכשירים שונים, במיוחד באמצעות האינטרנט. מילוי פערי נתונים כאשר לא קיים מכשיר לפני החיבור המיועד. ניתן לעשות זאת ללא צורך לנתב חבילה דרך נתב או זוג מתג נתב. רשת אסינכרונית Multicast (AM), המשמשת לניתוב מודע לטופולוגיה ולזיהוי אם קישור קיים מושבת או אם יש ליצור קישור חדש שיחליף אותו בקישור אחר. אם קפיצה ראשונה נכשלת, ייתכן ששתי דילוגים עוקבות יצליחו, אך לא ניתן לשלוח את התנועה שלהם גב אל גב עד שהם הופכים נתב מן המניין. לפרטים והזמנה

מהו נתב?

מכשיר שמקבל מנות נכנסות ויוצאות. ניתן להשתמש בנתבים גם לתרגום נתונים בין פרוטוקולים שונים, וניתן לתכנת אותם לזהות נוכחות של מתג בזמן שהם לא בשימוש או להעביר מנות על סמך מידע שזוהה על ידי המתג עצמו. לנתבים יש לפחות יציאת חיבור (או ממשק) אחת עליה הם מקבלים מנות, ויציאה נוספת (או ממשק) שבה הם שולחים אותם. היציאות המדוברות עשויות להיות פנימיות או חיצוניות למערכת הנתב, בהתאם ליישום שלה; כאשר נעשה שימוש ביציאה חיצונית, הוא מכונה בדרך כלל ממשק, בעוד שכאשר נעשה שימוש ביציאה פנימית הוא מכונה בדרך כלל חיבור. עוד בימי UNIX וקודם לכן, נתבים שהיו מחוברים בקווים טוריים היו צריכים רק קו טורי אחד, ללא כרטיס רשת כלל. עם זאת, היו גם נתבים שהיו להם יותר מיציאת קו טורית אחת, ועיצוב זה היה הסטנדרט במשך שנים עד שקישורים טוריים השתלבו ב-Ethernet (וברשתות אחרות). ברור שאז כל נתב נזקק ליציאות שונות; עם זאת אפשריות מספר יציאות פנימיות (לדוגמה בנתב עם שני ממשקי Ethernet). 

למידע נוסף https://switcher.co.il/