ניגון עם מפרט VS ניגון ללא מפרט

כל מי שניגן אי פעם בגיטרה או מנגן, יודע שיש שני סוגים של נגינה. יש נגינה בעזרת מפרט ויש נגינה בעזרת אצבעות. יש נגינה שהמהות שלה היא שהמפרט נוגע במיתר ופורט עליה, ויש נגינה שמתבצעת באמצעות אצבעות אשר פורטות על המיתרים לאט לאט.

ההבדל בין שתי השיטות הוא בעיקר נובע מהמהירות של הפריטה מצד אחד, והיכולת לעבור ממיתר אחד לשני. צריך לומר שיש גם הבדל בין שני הסוגים במובן הזה, ששיטת המפרט מתאימה יותר לכל מה שקשור לנגינה באקורדים, לעומת זאת, נגינה ללא מפרט מתאימה פחות לשיטה זו, למרות שגם כשמנגנים אקורדים מסוימים אפשר לנגן מבלי להשתמש במפרט, בוודאי אם מדובר באקורדים פשוטים ואם מדובר בלחן שכולל מספר אקורדים בסיסיים ולא מעבר לכך.

השאלות הנשאלות הן, מה יותר טוב, מתי עדיף לעבור למפרט או להשתמש באצבעות, וכיצד עושים את זה. ובכן, לגבי השאלה מה יותר טוב, כאמור, אין תשובה חד משמעית זה בעיקר קשור לסוג השיר, סוג המוזיקה שמבקשים לנגן. למשל, אם רוצים לנגן שירים עם אקורדים מורכבים, אז מוטב להשתמש במפרט, אם רוצים לנגן שירים ולהשמיע כל תו, כל מיתר באופן ספציפי, אז מן הסתם, זה הרבה יותר הגיוני לנגן בלי מפרט. זו גם הסיבה שמרבית הנגנים מתחילים קודם ללמוד את הבסיס בלי מפרטים לגיטרות ואחרי זה עוברים להשתמש בהם.

לגבי השאלה מתי נכון לעבור, אז זה תלוי בקצב ההתקדמות, כאשר ההנחה היא ככל שמתקדמים אנחנו צריכים לעבור ולהשתמש במפרט. בוודאי אם אנחנו מנגנים אקורדים מורכבים ומסובכים. צריך לומר, זה לא הכרחי שנשתמש במפרט. יש לא מעט נגנים, בוודאי כאלה שמנגנים רק בגיטרות קלאסיות, אשר לא משתמשים בכלל במפרט, בצורה כזו הם יכולים להבליט כל מיתר, כל תו בצורה הרבה יותר ברורה, הרבה יותר נוחה וקלה.

נקודה אחרונה, כיצד עושים את זה. ובכן, הרבה שעות של תרגול, הרבה שעות של עבודה, הרבה שעות של השקעה. כך לומדים לנגן עם ובלי מפרט ביד על הגיטרה.

אולי מעניין אתכם גם: מיתרים לגיטרות אקוסטיות